Vayedaber

Simple Havroutah

Me'ilah

Daf 16b

אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אֲכִילַת שְׁרָצִים – לוֹקֶה עָלָיו בִּכְזַיִת. מַאי טַעְמָא? 'אֲכִילָה' כְּתִיב בְּהוּ.

Traduction

§ Rav Yehuda says that Rav says: With regard to eating creeping animals, one is flogged for eating an olive-bulk of them. What is the reason? It is because the term ''eating'' is written in the Torah with regard to them. The verse states: ''And every creeping thing that swarms upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten'' (Leviticus 11:41). The term ''eating'' is invariably referring to consuming an olive-bulk.

Rachi non traduit

אמר רב יהודה אמר רב אכילת שרצים. אינו לוקה עליהן אלא בכזית ולא בכעדשה:

מ''ט אכילה כתיב בהו. לא תאכלום כי שקץ הם (ויקרא י''א:מ''ב) ואכילה אינה פחותה מכזית:

Tossefoth non traduit

מאי טעמא אכילה כתיב בהו. וסתם אכילה בכזית:

וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ''וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא'' – פָּתַח הַכָּתוּב בַּאֲכִילָה, וְסִיֵּים בְּטוּמְאָה.

Traduction

The Gemara raises a difficulty. But didn’t Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina teach the following baraita before Rabbi Yoḥanan: The verse states: ''You shall separate between the kosher animal and the non-kosher, and between the non-kosher bird and the kosher; and you shall not make your souls detestable by animal, or by bird, or by anything that swarms on the ground, which I have set apart for you as impure'' (Leviticus 20:25). The verse opens with eating creeping animals, in the phrase ''You shall not make your souls detestable,'' and it ends with the ritual impurity of creeping animals: ''Which I have set apart for you as impure.''

Rachi non traduit

פתח הכתוב באכילה. דהאי דכתיב (שם כ) ולא תשקצו את נפשותיכם היינו באכילה דכי אכיל להו משקץ נפשיה:

וסיים בטומאה. אשר הבדלתי לכם לטמא (שם) אלא לומר לך מה טומאת שרץ בכעדשה אף אכילה לוקה עליהן בכעדשה:

Tossefoth non traduit

פתח באכילה וסיים בטומאה. דכתיב והבדלתם (אתם) בין הבהמה (הטמאה לטהורה) ולא תשקצו [את] נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה הרי לך פתח הכתוב באכילה דשיקוץ נפש שייך באכילה וכתיב אשר הבדלתי (אותם) [לכם] לטמא דהיינו לטמא אחרים בנגיעה והיינו סיים בטומאה לומר מה טומאה בכעדשה כו' כלומר להכי פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה לומר לך שיעור אכילה כשיעור טומאה מה טומאה בכעדשה כדדרשינן (חגיגה דף יא.) מהם בהם ושיערו חכמים חומט תחלת ברייתו בכעדשה:

מָה טוּמְאָה בְּכַעֲדָשָׁה, אַף אֲכִילָה בְּכַעֲדָשָׁה. וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וְקַשְׁיָא לִדְרַב!

Traduction

The baraita explains: This teaches that just as the carcass of a creeping animal imparts ritual impurity through contact when it is the volume of a lentil-bulk, so too, one is liable for the prohibition of eating a creeping animal when it is the volume of a lentil-bulk. And Rabbi Yoḥanan praised [vekilseih] Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina for citing this baraita. And this poses a difficulty to the opinion of Rav, who maintains that one is flogged only if he eats an olive-bulk of creeping animals.

Rachi non traduit

וקלסיה ר' יוחנן. להאי דתני רבי יוסי בר ר' חנינא וקשיא לרב יהודה אמר רב דאמר בכזית:

Tossefoth non traduit

וקלסיה ר' יוחנן. לרבי יוסי בר רבי חנינא שסידר הברייתא לפניו וא''כ קשיא לרב דאמר בכזית ולא גברא אגברא דמסתברא טעמא דרב משום דליכא מאן דפליג וגם מפיק מילתא מקראי:

לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּמִיתָתָן, כָּאן – בְּחַיֵּיהֶן.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult. Here, the baraita is referring to eating creeping animals when they are dead, at which stage they impart ritual impurity and one is liable for eating a lentil-bulk. By contrast, there, Rav is speaking about eating creeping animals when they are alive, which do not yet impart ritual impurity. For this reason one is flogged only if he eats an olive-bulk.

Rachi non traduit

לא קשיא כאן בחייהן כאן במיתתן. הא דתני כזית היינו כי אכיל מינייהו בחייהן אבל כי אכיל מינייהו במיתתן אפילו בכעדשה לקי דומיא דטומאה:

Tossefoth non traduit

כאן במיתתן כאן בחייהם. כלומר במיתתן דאיכא טומאה בכעדשה אמרי איסור אכילה שיעורו כשיעור טומאה אבל בחיים ליכא טומאה אמרי דלוקה על אכילתו בכזית אמר ליה אביי והא רב אמתני' קאי כלומר והלא רב אמרה למילתיה על משנתינו דכל השרצים דמיירי בין במיתתם בין בחייהם אמר [ליה רב יוסף] ההוא דילך הוא לשון קנטור הוא כלומר דיוק זה שלך יהיה ואין לי עסק בו רב שמעתא בעלמא קאמר כלומר מילתא באפי נפשיה ולא אמתני' קאי ואביי סלקא דעתיה דקאי אמתני' דומיא דההיא דלעיל דלא שנו אלא לענין טומאה:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא רַב אַמַּתְנִיתִין קָאֵי, וּמַתְנִיתִין ''כָּל הַשְּׁרָצִים'' קָתָנֵי, אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָן. לָאו דְּאִיכָּא פּוּרְתָּא מֵהַאי וּפוּרְתָּא מֵהַאי? אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: הָהִיא דִּיּוּקָא דִּילָךְ הוּא. רַב – שְׁמַעְתָּא בְּעָלְמָא קָאָמַר.

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: But in his statement Rav was referring to the mishna, and the mishna teaches: And all the creeping animals join together to constitute the requisite olive-bulk measure to render one who consumes it liable to receive lashes. This indicates that this halakha applies even when they are dead. Is the mishna not referring to a case where there is a bit of this live creeping animal and a bit of that carcass of a creeping animal, which together combine to amount to an olive-bulk? Rav Yosef said to Abaye: This deductive inference, that Rav is referring to the mishna, is yours. But in fact Rav was merely saying a halakha unconnected to the mishna. Therefore, there is no proof that Rav was speaking about the carcasses of creeping animals.

Rachi non traduit

והא רב נמי אמתני' קאי. ומנא ידעי דהכי הוא משום דקאמר רב לעיל לא שנו אלא לענין אכילה וההיא ודאי אמתני' קאי אכל הנבלות מצטרפין הכא נמי הא דקאמר רב אכילת שרצים לוקה עליהן בכזית קאי אמתני' אכל השרצים מצטרפין זה עם זה ומתני' במיתתן קא מיירי דהא קתני כל הנבלות מצטרפות זו עם זו דהיינו במיתתן וכיון דקאי אמתני' מכלל דהא דקאמר רב נמי בכזית קאי במיתתן והיכי מתרצא לדרב בחייהן:

דאיכא פורתא וכו'. לא שמענו פירושו:

אמר ליה רב יוסף לאביי ההוא דיוקא דילך היא. כלומר האי דיוקא דקא דייקת דרב אמתני' קאי שלך יהא אותו דקדוק ולא סבירא לי דרב דאמר אכילת שרצים וכו' לא קאי אמתני' אלא שמעתא בעלמא קאמר:

וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן. מֵיתִיבִי: הָאֵיבָרִין – אֵין לָהֶן שִׁיעוּר, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ – מְטַמְּאִין. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא בִּכְזַיִת!

Traduction

The Gemara stated: And Rabbi Yoḥanan praised Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina for citing the baraita that rules that one is liable for violating the prohibition of eating a creeping animal by the amount of a lentil-bulk. The Gemara raises an objection from a mishna (Oholot 1:7): The whole limbs of impure bodies have no minimum measure with regard to imparting ritual impurity. Even if the limbs were less than an olive-bulk of a carcass or less than a lentil-bulk of a creeping animal, they impart ritual impurity. And Rabbi Yoḥanan says: This mishna is referring to the halakhot of ritual impurity; but with regard to the minimum measure which renders one liable for consumption, one is flogged for eating them only if they amount to an olive-bulk.

Rachi non traduit

וקלסיה רבי יוחנן מיתיבי. על הא דקאמר לעיל דקלסיה רבי יוחנן דמשמע דסבירא ליה דאכילת שרצים בכעדשה מותיב ליה השתא:

האברים אין להם שיעור. דאבר כל שהוא אם הוא שלם אפילו הוא פחות מכזית לענין נבלות או אבר שלם מן השרץ שהוא פחות מכעדשה מטמאין דהואיל והן איברין שלמין אע''פ שאין בהן כשיעור מטמאין משום דחשיבי:

ואמר ר' יוחנן אין האוכלן לוקה עליהן אלא בכזית. והשתא משמע דר' יוחנן קאי אהאי ברייתא דהאיברין והך ברייתא ודאי במיתתן קמיירי דקתני אפי' פחות מכזית נבלות וא''ר יוחנן אין לוקין אלא בכזית והיכי קלסיה ר' יוחנן להא דר' יוסי בר ר' חנינא דלוקין עליהן בכעדשה דאוקימנא לה נמי דבמיתתן קמיירי וקשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן:

Tossefoth non traduit

וקלסיה ר' יוחנן. בתמיה מיתיבי האברים וכו' כלומר וכי קילס ר' יוחנן והלא יש תשובה על זה דקשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן האברים אין להם שיעור אע''ג דבעינן בנבלה כזית ובשרץ בכעדשה מ''מ באברים לא בעינן שום שיעור וא''ר יוחנן אין לוקין עליהן אלא בכזית ולעיל קאמר בכעדשה סגי וא''ת לישני כאן במיתתן כאן בחייהן וי''ל (דכולי עלמא) הכא נמי מיירי במיתתן דאברייתא דאברים קאי (הא) דמיירי במיתה מדקאמר מטמאין:

אָמַר רָבָא: בְּמוּבְדָּלִין דִּבֵּר הַכָּתוּב.

Traduction

Rava says in resolution of the apparent contradiction between Rabbi Yoḥanan’s statements: When Rabbi Yoḥanan said that one is flogged for eating even a lentil-bulk of a creeping animal, he was referring only to those eight creeping animals of which the verse speaks, which are separated from all other creeping animals. The Torah (Leviticus 11:29–32) lists eight types of creeping animals, and Rabbi Yoḥanan was referring specifically to those eight. He maintains that one is flogged for eating a lentil-bulk of such creatures, whereas in the case of other creeping animals one is flogged only for eating an olive-bulk of them.

Rachi non traduit

אמר רבא במובדלין דבר הכתוב. דהא דקלסיה ר' יוחנן לההיא מה טומאה בכעדשה אף אכילה בכעדשה במובדלין דבר הכתוב בהני דכתיב בהן והבדלתם בהנך ח' שרצים שבתורה שמובדלין משאר שרצים וחמורין לענין טומאה יותר מן האחרים דאחרים לא מטמו כלל אלא הני ח' ובהנהו קאמר קרא דמשמע דאכילה נמי בכעדשה והאי דאמר ר' יוחנן אין לוקין עליהן אלא בכזית לא קאי אברייתא דברייתא ודאי מיירי בשרצים שֶׁאֵינָן מובדלין קאמר ר' יוחנן דאין לוקין עליהן אלא בכזית:

Tossefoth non traduit

אמר רבא במובדלין דבר הכתוב. כלומר הא דאמר ר' יוחנן איסורו כטומאה היינו מובדלים שבפרשה כלומר ח' שרצים דטומאתן בכעדשה והא דקאמר ר' יוחנן אין לוקין עליהם אלא בכזית בשאר שרצים מיירי שהם טהורים מלטמא ולא שייך בהן לומר איסורו כטומאה וא''ת כי שני לעיל כאן בחייהם כאן במיתתן לישני כאן במובדלין כאן בשאינן מובדלין כי הכא י''ל דאי מיירי הא דרב דלעיל באין מובדלין מאי רבותיה דקמ''ל רב פשיטא דבעי כזית מידי דהוה אכל איסורין שבתורה מיהו קשיא דא''כ ר' יוחנן נמי מאי קמ''ל כיון דמיירי בשאר שרצים דלא שייך טומאה ועוד קשיא דא''כ דמיירי הך דר' יוחנן דהכא בשאר שרצים א''כ לא קאי אמאי דמיירי בברייתא בח' שרצים המובדלין מדקתני מטמאין לכך נראה דה''פ במובדלין דבר הכתוב כלומר לא הקיש הכתוב אכילה לטומאה אלא גבי שרצים דשייך בהו הבדלה כגון ח' שרצים שמובדלין מן האחרים אבל בהמה לא הוקשה אכילתה לטומאתה ובבהמה הוא דקאמר ר' יוחנן דבעינן כזית ולא קאי אכל מילי דברייתא לא קאי אפחות מכעדשה מן השרץ אלא אאברים דנבלה וקמ''ל דאע''ג דלענין טומאה מהני אפילו פחות מכזית מ''מ לענין אכילה בעינן כזית ועל זה פריך בהמה נמי לפלוג בין מובדלת לשאינה מובדלת כי היכי דגבי שרצים מפלגין בין מובדלין לאינן מובדלין וגבי מובדלין מקשי אכילה לטומאה הכי נמי גבי בהמה הוה לן לאקושי אכילה לטומאה דהא בהמה איתקש לשרצים בהאי קרא ונפקא מינה לענין אבר נבלת בהמה שיהא איסורה כטומאה דהיינו בכל שהוא כדקתני האברים אין להם שיעור והא דקתני בין מובדלות לשאינן מובדלות לשאינן מובדלות ל''ד אלא כלומר דלגבי בהמה לא תיבעי (אבר) כזית ומשני כי מקיש להו רחמנא לבל תשקצו כלומר הא דמקשינן אכילה לטומאה היינו בשרצים דעלייהו קאי אשר הבדלתי לכם לטמא אבל בהמה לא מיירי קרא דאשר הבדלתי דליכא לפלוגי בין מובדלין לשאינן מובדלין שהרי כל הבהמות בין טהורות בין טמאות מטמאות הלכך כיון דלא שייכא בהו הבדלה לא קאי סיפא דקרא אבהמות ואם כן ליכא לאקשויי אכילה לטומאה גבי בהמה וכי איתקוש בהמה לשרצים היינו דווקא לבל תשקצו ופירוש זה דחוק מאד דמעיקרא מאי סלקא דעתך וכי לא ידע שפיר דליכא לאקושי אכילה לטומאה אלא בשרצים דשייך בהו הבדלה לכך נראה דמעיקרא ה''פ בהמה נמי ליפלוג בין מובדלין לשאינן מובדלין כלומר הא ודאי דליכא לאקושי אכילה לטומאה בהיקשא דנראה דגבי בהמה לא שייך בה הבדלה אלא מ''מ כיון דגבי שרצים איתקש אכילה לטומאה משום דשייך בהו הבדלה גבי בהמה נמי הוה לן למימר דאיסור אכילתה כטומאה וגבי אברים לא תבעי כזית דהא בהמה ושרצים איתקשו להדדי בהאי קרא ומשני כי הקיש להו רחמנא לבהמה ושרצים היינו דווקא לבל תשקצו שיש בשניהם לאו דבל תשקצו אבל לענין לעשות אכילה כטומאה לא הוי בהמה כשרץ:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה נָמֵי, לִיפְלְגִי בֵּין מוּבְדֶּלֶת לְשֶׁאֵינָהּ מוּבְדֶּלֶת.

Traduction

Rav Adda bar Ahava said to Rava: If that is so, that there is a difference in the measure of liability for consumption between various types of creeping animals, the same should also apply with regard to an animal. Since the Torah in Leviticus 20:25 juxtaposes both kosher animals and non-kosher animals to creeping animals, one can say that an analogous difference should apply here as well: Let the halakha distinguish between flesh from the carcass of kosher animals, which is separated from other types in that it is permitted in consumption by the Torah, and flesh from the carcass of a non-kosher animal, which is not separated, i.e., which is not permitted by the Torah. Consequently, if the carcass of a kosher animal imparts ritual impurity by the amount of an olive-bulk of flesh, the measure of flesh from the carcass of a non-kosher animal that imparts ritual impurity should be larger, i.e., an egg-bulk.

Rachi non traduit

אלא מעתה. דבמובדלין דבר הכתוב דמשני שיעורא בין מובדלין לשאינן מובדלין בהמה נמי הואיל והקישה רחמנא לשרצים בחד קרא נבלת בהמה טמאה ונבלת בהמה טהורה לשרצים דכתיב והבדלתם וגו' בכל אשר תרמוש האדמה וגו' נימא נמי דלהכי אקשינהו דשני בין מובדלת לשאינה מובדלת ולימא הכי דהא דקאמר דנבלה מטמאה בכזית היינו במובדלת לבהמה טהורה קרי לה מובדלת שמובדלת מבהמות טמאות דמותרת באכילה אבל בהמה טמאה שאינה מובדלת לא מטמאה עד דאיכא טפי מכזית עד דאיכא כביצה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source